"מאין באת ולאן אתה הולך..."

Пока что этот ролик не доступен

מתוך השיעור של הרב יצחק גינזבורג בדר»ח אייר תשע»ב, כפ»ח

בפרקי אבות כתוב «עקביא בן מהללאל אומר דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון. מאין באת מטפה סרוחה וכו'». כתוב «מאין» ו»לאן» (בלי י). מסביר רבי מענדלע שבין כל יש ליש יש אין באמצע. מי שהוא בחינת אין יכול לשנות את הטבע, כמו «מי שיאמר לשמן וידליק יאמר לחמץ וידליק», כי הוא יכול לשנות את הצירוף, יכול לשנות את המציאות. אם כי הספר פרי הארץ נכתב על ידי תלמיד, אז יש כאלה שאומרים שאולי אי אפשר לדייק כל כך באותיות, אך בכל אופן יש ודאי לשונות מובהקים שאפשר לדייק בהם. הוא כותב כאן שצריך להגיע ל»שפלות בטול ואין» — תכלית השפלות, הבטול והאין — ומי שמגיע לכך יכול לחולל נסים ולשנות את הטבע. הוא אומר שביחד עם זה מי שהוא בבחינת אין הוא גם תמיד מרגיש את עצמו בסכנת נפילה. כי מתוך אין אפשר ליפול מיד לתוך הקליפות, עד כדי כך שאתה עצמך הופך להיות קליפה. הוא מסביר מהי «יראת חטא, שזה יראה מן החטא. כתוב על עקביא בן מהללאל שחז»ל שבחו שאין כמותו בישראל בחכמה ויראת חטא, והוא אומר שהא בהא תליא — חכמה היא בטול ושפלות ואין, ומי שהוא חכם באמת ירא מהחטא. לא מהענש אלא מהחטא, שהרי הענש הוא בסך הכל רפואה לחטא — אדם לא ירא מהרפואה אלא מהמחלה. יראת החטא היא השגה, שאדם שחוטא, שמתרחק מהקדושה הוא בעצמו הופך להיות העברה, הופך להיות החטא. הוא בעצמו החטא. מה הוא פוחד. איך הוא מגיע להשגה כזו? בגלל שהוא קשור לאין. כי האין הוא סוד הצמצום, ואי אפשר להוות משהו חדש בלי צמצום. הוא מדמה זאת, כמו בכל דרושי החסידות, לרקבון הגרעין בארץ שרק על ידי הרקבון יכול לצמוח משהו חדש, או לבקיעת האפרוח מן הביצה, שרק לאחר שחוזר לאין. כך הוא סוד הצמצום בכל מקום, שהמציאות הקודמת הופכת לאין. ברגע שזה חוזר לאין, מי שיש לו חוש בכך, יודע שיכול ללכת לשני הכוונים — או שזה צומח דבר חדש בקדושה, או שזה נופל לתוך הקליפה. ככל שהצדיק יותר קשור לאין כך יש לו יותר פחד ויראת חטא — זה עיקר הווארט בתורה הזו — כי האין הוא היולי, הוא סכנה, ויכול מיד ליפול לתוך הלעומת זה.

https://chabad8.org/meain-bata/

השיעור כולו:

https://jewish-education.info/rav-ginzburg/5772-08-01/