Еще Шагар:
Действительно ли "гармония" (о которой так много говорит рав Кук) достижима или же это скорее фантазия для маленьких детей?
מהו היחס בין חזון זה (שהרב שג״ר מקשר אותו להגותו של רבי נחמן מברסלב) לבין חזון ההרמוניה של הרב קוק? לפי הרב קוק, שורש העולם מצוי באחדות, ולכן ניתן למזג בין נטיות הנראות שונות ומנוגדות ממבט ראשון; התפיסה הציונית־דתית המורכבת התעצבה למעשה לאור חזון זה. ואכן, במקומות מסוימים מבקר הרב שג״ר את הדרך הזו, וטוען כי כאשר אנו מיישמים אותה אנו נאלצים לא פעם לרדד או אפילו לסרס את אחד הצדדים המתנגשים או את שניהם. יתר על כן: הוא מצביע על כך שגם בדברי הרב קוק עצמם ישנה הסתייגות מהמודל ההרמוני. עם זאת, במקומות אחרים בספר מציג הרב שג״ר את המודל הזה כתכלית וכמטרה הסופית, אולם מזהיר מפני מימושו הלא בשל. הוא עצמו הלך לעתים בדרך של ריבוי העולמות (בין השאר בתפיסתו החינוכית שניסתה לשלב בין מרכיבים חרדיים מסוימים לבין פתיחות וספקנות), ולעתים בדרך ההרמונית (כמו למשל בתפיסת לימוד הגמרא שלו כפי שנוסחה בספרו בתורתו יהגה). הוא הבין היטב שגם החזון ההיברידי עלול להפוך לאידיאולוגיה כאשר אין בכוח האדם לשאת את שני הצדדים הסותרים. לכן, למשל, הבין שקריאתו מתקופה מוקדמת יותר לחנך ילדים בגילאים הצעירים בכיוון חרדי, או למצער חרד״לי, לא תאפשר בניית קומה אישיותית ודתית מורכבת ופתוחה בשלב מאוחר יותר. לכן, בספר שלפנינו מציע הרב לאמץ צדדים מופשטים יותר מן ההוויה החרדית: פנייה אל העבר במקום הפנייה המודרניסטית אל העתיד, השקעה בחינוך רגשי, וטיפוח הקהילתיות על בסיס דתי.