Удивительная статья рава Шагара, написанная перед итнаткут (2004)
היכן נכנס השקר במשיחיות? בעצם הניסיון האלים להגשימה, בכך היא שמועתקת מזמן עתיד לזמן הווה. הגשמת המשיחיות דומה להגשמת האלוהות, להוצאת הרוח האוטופיסטית מהאוטופיה. לימד הרמב"ם באיגרת השמד: "וחיוב הדת והמצוות אינו תלוי בביאת מלך המשיח, אלא אנו חייבים להתעסק בתורה ומצוות, ונשתדל להשלים עשייתן, ואחר שנעשה מה שנתחייבנו, אם יזכה ה' לנו או לבנינו לראות מלך המשיח, הרי טוב, והיא טובה על טובה, ואם לא, לא הפסדנו כלום, אלא רוחנו בעשייתנו מה שאנחנו חייבים בו".
ההאשמה במשיחיות שקר, שאפילו ראש הממשלה נזקק לה לאחרונה, היא בעצם האשמה ביישומה של מדיניות יהודית טוטאלית. וזהו, לדעתי, אחד הגורמים המרכזיים לדחייה העמוקה והאובססיבית שחש השמאל כלפי הימין הדתי. פאתוס האידיאולוגיה (הניתוק, ובכל אידיאולוגיה קיים מימד מנותק), שהיה הרוח במִפרְשֵׂי ההתנחלות ביש"ע, בפרט, וברחבי ארץ-ישראל, בכלל, הוא גם המכשול והסיבה לכך שלא "התנחלנו בלבבות".... דבקותם באות המתה רק מוכיחה את אזלת-ידם בהחייאת העבר.