• מסכת מגילה

    לדף הבא:דף יח
    לדף הקודם:דף טז
  • תלמוד בבלי מסכת מגילה דף יז/א

    בס"ד

    תלמוד בבלי

    תלמוד בבלי מסכת מגילה דף יז/א
    למה נמנו שנותיו של ישמעאל - מה לנו למנות שנות הרשעים: להתייחס בהן שנותיו של יעקב - על ידי מנין שנות ישמעאל אנו למדין [באיזה פרק משנות יעקב עברו עליו כל הקורות והמוצאות אותו מהן אנו למדין] ששימש בבית עבר ארבע עשרה שנה, כיצד אברהם בן שמונים ושש שנה כשנולד ישמעאל, וכשנולד יצחק היה בן מאה שנה הרי היו לישמעאל ארבע עשרה שנה, ויצחק קדם ליעקב ששים שנה הרי לישמעאל שבעים וארבע, כמה פיישן משנותיו של ישמעאל ששים ושלש, נמצא שהיה יעקב כשמת ישמעאל בן ששים ושלש שנה: ותניא היה יעקב כו' - ותניא נמי הכי שהיה יעקב כשנתברך מאביו בן ששים ושלש, ובו בפרק מת ישמעאל, שנאמר וילך עשו אל ישמעאל וגו': מלמד שקידשה ישמעאל - אביה, ומת, והשיאה נביות אחיה: וארבע עשרה שנה - היה יעקב בבית לבן עד דאתיליד יוסף, דכתיב עבדתיך, ארבע עשרה שנה בשתי בנותיך וגו' (בראשית לא) וכשנולד יוסף שלמו שני עבדות הבנות, שנאמר ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף וגו' (שם ל), ומשם והלאה עבד אותו בשכר הצאן הרי בן שבעים ושבע היה יעקב כשנולד יוסף, וכתיב ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה נמצא יעקב בן מאה ושבע [שנים כשהיה יוסף בן שלשים שנה], ונשתהה יעקב לישב בארץ כנען שלא ירד למצרים: שבעה דשבעא ותרין דכפנא - דכתיב כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ וגו' (בראשית מה) הרי בן מאה ושש עשרה היה יעקב כשירד למצרים, וקרא כתיב שלשים ומאת שנה, נמצא, משנסע מבית אביו עד שבא לבית לבן ארבע עשר, ואותן השנים היה בבית עבר, ולא חשיב להו לא גרסינן הכא, עד לקמן: עבר מת לאחר ירידתו של יעקב לארם נהרים - ובא לבית לבן, ועמד שם שתי שנים, צא וחשוב שנותיו של עבר, ונמצא שמת כשהיה יעקב בן שבעים ותשע שנה, והיינו שתי שנים משבא לבית לבן, כשתחשוב ארבע עשרה שנה ששימש בבית עבר: יצא - יעקב מבית עבר שתי שנים לפני מיתתו של עבר: נמצא כשעמד כו' - הכי גרסינן מנלן דלא איענש עלייהו דתניא נמצא יוסף כשפירש מאביו שלא ראהו עשרים ושתים שנה, כדרך שפירש יעקב מבית אביו שלא כיבדו, נתאבל על יוסף עשרים ושתים שנה, כיצד יוסף בן שבע עשרה שנה היה כשפירש מאביו, וכשמלך על מצרים היה בן שלשים שנה, שנאמר ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה הרי שלש עשרה, ושבעה דשבעא, ותרין דכפנא הרי עשרים ושתים שנה שנתכסה יוסף מאביו, ויעקב עמד עשרים שנה בבית לבן, וארבע עשרה שנה בבית עבר: אלא שמע מינה - ארבע עשרה דבית עבר לא חשיב להו, דלא איענש עלייהו: אי הכי בצירא להו - ואין כאן אלא עשרים דבית לבן: אישתהי שתי שנים באורחא - דבשובו מארם נהרים לבא ליצחק אביו ויבן לו בית לימות החורף, עשה סוכות שתי פעמים שני ימות הקיץ הרי שמונה עשרה, ובבית אל עשה ששה חדשים כשיצא משכם, שנאמר קום עלה בית אל וגו' (בראשית לה): הדרן עלך מגילה נקראת: משנה: הקורא: ללועזות - כל שאינו לשון הקודש נקרא לעז, ולקמן פריך והא אמרת קראה בכל לשון לא יצא: סירוגין - בגמרא מפרש קורא מעט ופוסק, (ושוהה) וחוזר ופוסק: היה כותבה או דורשה - ומתוך כך קוראה, אם כוון לבו יצא: דיפתרא ונייר - מפרש בגמרא: על הספר - קלף: גמרא: מנהני מילי - דלמפרע לא יצא: מה זמנם למפרע לא - דאי אפשר שיהא חמשה עשר קודם לארבעה עשר: ממזרח שמש עד מבואו - כשם ששקיעת וזריחת החמה לא יהפכו, כך מהולל שם ה', ולא למפרע: זה היום - כסדר היום, שאינו משתנה בשעותיו להיפך, כך למפרע לא: יהי שם ה' מבורך - כהוייתו, יהא הלול השם וברכתו כסדרו: ככתבה - בלשון הקודש, ולא בלשון אחר: למה נמנו שנותיו של ישמעאל כדי ליחס בהן שנותיו של יעקב דכתיב ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים כמה קשיש ישמעאל מיצחק ארביסר שנין דכתיב ואברם בן שמונים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל לאברם וכתיב ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו וכתיב ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם בר כמה הוה ישמעאל כדאתיליד יעקב בר שבעים וארבעה כמה פיישן משניה שתין ותלת ותניא היה יעקב אבינו בשעה שנתברך מאביו בן ששים ושלש שנה ובו בפרק מת ישמעאל דכתיב וירא עשו כי ברך וגו' וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל אחות נביות ממשמע שנאמר בת ישמעאל איני יודע שהיא אחות נביות מלמד שקידשה ישמעאל ומת והשיאה נביות אחיה שתין ותלת וארביסר עד דמתיליד יוסף הא שבעין ושבעה וכתיב ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה הא מאה ושבע שב דשבעא ותרתי דכפנא הא מאה ושיתסר וכתיב ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייך ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה מאה ושיתסר הויין אלא שמע מינה ארבע עשרה שנין דהוה בבית עבר לא חשיב להו דתניא היה יעקב בבית עבר מוטמן ארבע עשרה שנה עבר מת לאחר שירד יעקב אבינו לארם נהרים שתי שנים יצא משם ובא לו לארם נהרים נמצא כשעמד על הבאר בן שבעים ושבע שנה ומנלן דלא מיענש דתניא נמצא יוסף שפירש מאביו עשרים ושתים שנה כשם שפירש יעקב אבינו מאביו דיעקב תלתין ושיתא הויין אלא ארביסר דהוה בבית עבר לא חשיב להו סוף סוף דבית לבן עשרין שנין הויין אלא משום דאשתהי באורחא תרתין שנין דתניא יצא מארם נהרים ובא לו לסכות ועשה שם שמונה עשר חודש שנאמר ויעקב נסע סכותה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכות ובבית אל עשה ששה חדשים והקריב זבחים: הדרן עלך מגילה נקראת: משנה הקורא את המגילה למפרע לא יצא קראה על פה קראה תרגום בכל לשון לא יצא אבל קורין אותה ללועזות בלעז והלועז ששמע אשורית יצא קראה סירוגין ומתנמנם יצא היה כותבה דורשה ומגיהה אם כוון לבו יצא ואם לאו לא יצא היתה כתובה בסם ובסיקרא ובקומוס ובקנקנתום על הנייר ועל הדפתרא לא יצא עד שתהא כתובה אשורית על הספר ובדיו: גמרא מנא הני מילי אמר רבא דאמר קרא ככתבם וכזמנם מה זמנם למפרע לא אף כתבם למפרע לא מידי קריאה כתיבה הכא עשייה כתיבה דכתיב להיות עושים את שני הימים אלא מהכא דכתיב והימים האלה נזכרים ונעשים איתקש זכירה לעשייה מה עשייה למפרע לא אף זכירה למפרע לא תנא וכן בהלל וכן בקריאת שמע ובתפלה הלל מנלן רבה אמר דכתיב ממזרח שמש עד מבואו רב יוסף אמר זה היום עשה ה' רב אויא אמר יהי שם ה' מבורך ורב נחמן בר יצחק ואיתימא רב אחא בר יעקב אמר מהכא מעתה ועד עולם קריאת שמע דתניא קריאת שמע ככתבה דברי רבי וחכמים אומרים בכל לשון מאי טעמא דרבי אמר קרא הקורא את המגילה - רבנן אמרי אמר קרא שמע נראה דהלכה כחכמים חדא דיחיד ורבים הלכה כרבים ועוד דקאמר ורבנן סברי כמאן דאמר הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא ובפרק שני דברכות (דף טו:) מסקינן כתנא קמא דרבי יוסי דאמר כן התם: