|
И так говорил
старец Гилель своим ученикам – когда шел есть, он говорил, что идет сделать
милость униженной бедной твари, и это его тело, ибо оно было для него как бы
чужим. Потому он и сказал, что кормя его, он делает ему милость, ибо сам он –
одна только Б-жественная душа, только она оживляет его тело и плоть, так как
зло, которое было в витальной душе, облеченной в кровь и плоть, у праведников
полностью обращается в добро и включается в сферу святости Б-жественной
души. Но
так как суть и сущность витальной животной души у среднего, которая черпает
жизненную силу от стороны "ситра ахра" и облечена в кровь и плоть его, не
обратилась в добро, она сама – его человеческая сущность.
|
|
ליקוטי אמרים, עמ' לו- וכמאמר הלל הזקן... עד עמ' לו- האדם עצמו. |
|
וכמאמר הלל הזקן לתלמידיו כשהיה הולך לאכול היה אומר שהוא הולך לגמול חסד עם העלובה ועניה הוא גופו כי כמו זר נחשב אצלו ולכן אמר שהוא גומל חסד עמו במה שמאכילו כי הוא עצמו אינו רק נפש האלהית לבד כי היא לבדה מחיה גופו ובשרו שהרע שהיה בנפש החיונית המלובשת בדמו ובשרו נתהפך לטוב ונכלל בקדושת נפש האלהית ממש בצדיקים. אבל בבינוני מאחר שמהותה ועצמותה של נפש החיונית הבהמית שמס"א המלובשת בדמו ובשרו לא נהפך לטוב הרי היא היא האדם עצמו |
|