• מסכת יומא

    לדף הבא:דף פז
    לדף הקודם:דף פה
  • תלמוד בבלי מסכת יומא דף פו/א

    בס"ד

    תלמוד בבלי

    תלמוד בבלי מסכת יומא דף פו/א
    חוץ מלא תשא - קא סלקא דעתך משום דכתיב לא ינקה: וכל דדמי ליה - לא תעשה גמור: לפי שנאמר בחורב תשובה ונקה - לאחר מעשה העגל, כשעלה משה להתפלל עליהן, ולקמן מפרש לה: יכול אף לא תשא - ינקה בתשובה: אי אפשר לומר נקה שכבר נאמר לא ינקה - דכתיב נקה לא ינקה גבי הדדי: חלוקי כפרה - שחלוקין בכפרתן זה כך וזה כך: אמר לו - שלש הן הנחלקין, שיש עבירה שהיא צריכה לזה ואינה צריכה לזה אבל תשובה אינה מן החלוקין, שהיא צריכה לכולן: שובו בנים - ומיד ארפא, למדת שיש עבירה שמכפרת בתשובה לבדה: כי ביום הזה יכפר - למדת שיש עבירה שצריכה יום הכפורים, ופקדתי בשבט פשעם למדת שיש עבירה שצריכה יסורין, ומסתברא, הקל לקלה והחמור לחמורה: חילול השם - חוטא ומחטיא אחרים: באזני ה' צבאות - אמר הנביא באזני אמר הקדוש ברוך הוא אם יכופר העון עד תמותון, למדנו שיש עבירה שאין לה כפרה אלא במיתה: ולא יהיבנא דמי לאלתר - וכשאני מאחר לפרוע הוא אומר שאני גזלן, ולמד ממני להיות מזלזל בגזל: באתרא דלא תבעי - שאין דרך הטבח לילך ולתבוע הקפותיו, ועל הלוקח להביא לו מעותיו לביתו: ומתא מחסיא - מקומו של רבינא: יהיב זוזא להאי וזוזא להאי - שמא לא ידע חבירו שנתתיו לו, ויש כאן חילול השם: ועביד חושבנא - וחוזרין ונותנין לו בשר כנגד מה שנטלו: כגון אנא דמסגינא וכו' - ואין הכל יודעין שנחלשתי בגרסתי, ולמדין הימני להבטל מתלמוד תורה: מחמת שמועתו - מחמת שם רע היוצא עליו: שרא ליה מריה - ימחול יוצרו על מעשיו: מתאהב על ידך - לחבירך: קורא - מקרא: ושונה - משנה: ומשמש תלמידי חכמים - ללמוד (תורה), היא יישוב טעמי המשניות מה טעמן ומהיכן למדו: באמור להם עם ה' אלה - את זו קרא הכתוב חילול השם, כשאדם חשוב עובר עבירה ופורענות באה עליו, והכל אומרים מה הועילו לו, ראה החסידים והחכמים רעה באה עליהם, שנאמר ויחללו את שם קדשי ובמה חללוהו באמור עליהם הנכרים שגלו ביניהן ראו עם ה' אלה ולא יכול להצילם שלא יגלו, נמצא שם שמים מתחלל וכבודו מתמעט: דמעיקרא שובבים אתם - כשתעשו תשובה מעלה עליכם כאילו תחילת החטא על ידי נערות ושטות ושובבות: וכתיב ארפא - משמע מכאן ואילך, כבעל מום שנתרפא, שמקצת שמו עליו: כאן מאהבה - השב מאהבה נעקר עונו מתחלתו: כתיב שובו בנים - אלמא בעלי תשובה קרויין בנים: וכתיב כי אנכי בעלתי בכם - אלמא עבדים מיקרו: כאן מאהבה ומיראה - קרויין בנים: כאן על ידי יסורין - שלא שבו עד שנתיסרו ביסורין קרויין עבדים ואית דגרסי כתיב שובו אלי ואשובה וכתיב כי אנכי בעלתי בכם, כתיב ואשובה אליכם לאחר תשובה, וכתיב כי אנכי בעלתי בכם כבר, קודם שתשובו, כאן מאהבה או מיראה קא אמר כי אנכי בעלתי בכם: חוץ מלא תשא לא תשא וכל דדמי ליה תא שמע רבי יהודה אומר כל שהוא מלא תשא ולמטה תשובה מכפרת מלא תשא ולמעלה תשובה תולה ויום הכפורים מכפר לא תשא וכל דדמי ליה תא שמע לפי שנאמר בחורב תשובה ונקה יכול אף לא תשא עמהן תלמוד לומר לא ינקה יכול אף שאר חייבי לאוין כן תלמוד לומר את שמו שמו הוא דאינו מנקה אבל מנקה שאר חייבי לאוין תנאי היא דתניא על מה תשובה מכפרת על עשה ועל לא תעשה שניתק לעשה ועל מה תשובה תולה ויום הכפורים מכפר על כריתות ועל מיתות בית דין ועל לא תעשה גמור אמר מר לפי שנאמר בחורב ונקה מנא לן דתניא רבי אלעזר אומר אי אפשר לומר נקה שכבר נאמר לא ינקה ואי אפשר לומר לא ינקה שכבר נאמר נקה הא כיצד מנקה הוא לשבין ואינו מנקה לשאינן שבין שאל רבי מתיא בן חרש את רבי אלעזר בן עזריה ברומי שמעת ארבעה חלוקי כפרה שהיה רבי ישמעאל דורש אמר שלשה הן ותשובה עם כל אחד ואחד עבר על עשה ושב אינו זז משם עד שמוחלין לו שנאמר שובו בנים שובבים עבר על לא תעשה ועשה תשובה תשובה תולה ויום הכפורים מכפר שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה תשובה ויום הכפורים תולין ויסורין ממרקין שנאמר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם אבל מי שיש חילול השם בידו אין לו כח בתשובה לתלות ולא ביום הכפורים לכפר ולא ביסורין למרק אלא כולן תולין ומיתה ממרקת שנאמר ונגלה באזני ה' צבאות אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון היכי דמי חילול השם אמר רב כגון אנא אי שקילנא בישרא מטבחא ולא יהיבנא דמי לאלתר אמר אביי לא שנו אלא באתרא דלא תבעי אבל באתרא דתבעי לית לן בה אמר רבינא ומתא מחסיא אתרא דתבעי הוא אביי כדשקיל בישרא מתרי שותפי יהיב זוזא להאי וזוזא להאי והדר מקרב להו גבי הדדי ועביד חושבנא רבי יוחנן אמר כגון אנא דמסגינא ארבע אמות בלא תורה ובלא תפילין יצחק דבי רבי ינאי אמר כל שחביריו מתביישין מחמת שמועתו (היינו חילול השם) [היכי דמי] אמר רב נחמן בר יצחק כגון דקא אמרי אינשי שרא ליה מריה לפלניא אביי אמר כדתניא ואהבת את ה' אלקיך שיהא שם שמים מתאהב על ידך שיהא קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אשרי אביו שלמדו תורה אשרי רבו שלמדו תורה אוי להם לבריות שלא למדו תורה פלוני שלמדו תורה ראו כמה נאים דרכיו כמה מתוקנים מעשיו עליו הכתוב אומר ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר אבל מי שקורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ואין משאו ומתנו באמונה ואין דבורו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אוי לו לפלוני שלמד תורה אוי לו לאביו שלמדו תורה אוי לו לרבו שלמדו תורה פלוני שלמד תורה ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו ועליו הכתוב אומר באמר להם עם ה' אלה ומארצו יצאו אמר רבי חמא (בר) [ברבי] חנינא גדולה תשובה שמביאה רפאות לעולם שנאמר ארפא משובתם אהבם נדבה רבי חמא (בר) [ברבי] חנינא רמי כתיב שובו בנים שובבים דמעיקרא שובבים אתם וכתיב ארפא משובתיכם לא קשיא כאן מאהבה כאן מיראה רב יהודה רמי כתיב שובו בנים שובבים ארפא משובתיכם וכתיב (הנה) [כי] אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה לא קשיא כאן מאהבה או מיראה כאן על ידי יסורין אמר רבי לוי גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנאמר שובה ישראל עד ה' אלהיך אין תוספות לעמוד זה: