• מסכת עירובין

    לדף הבא:דף כד
    לדף הקודם:דף כב
  • תלמוד בבלי מסכת עירובין דף כג/א

    בס"ד

    תלמוד בבלי

    תלמוד בבלי מסכת עירובין דף כג/א
    גמרא: הוה אמינא דרבים אפילו מכונסין - שרי ר' יהודה בן בבא, והאי דקאמר באר הרבים משום ר' עקיבא דאמר באר היחיד שרי, ואתא איהו למימר אף על גב דמים חיים נינהו, דרבים אין דיחיד לא, והכי קאמר אין עושין פסין אפילו לבאר, אלא של רבים: משנה: שומירה - סוכת שומרין, ואף על גב דהוקף לדירה בית סאתים הוא דשרי, טפי לא: סמוכה לעיר - דהואיל וקרובה לביתו דעתו להשתמש בה תמיד, וכהוקף לדירה דמי: ובלבד שתהא שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים - ולא יותר, ובגמרא פריך תנא קמא נמי הכי קאמר: אם היה ארכה יותר על רחבה אפילו אמה אחת - אף על גב דמיעט רחבה והוסיף בארכה, ואין בכולה אלא בית סאתים אין מטלטלין, דמרובע הוא דשרו רבנן היכא דלא הוקף לדירה: אנשי חצר ששכח כו' - ולמחר ביטל רשותו לחברו, שהיא אוסרת עליהן מלהוציא מבתיהן לחצר: ביתו אסור להכניס ולהוציא - לחצר, לצרכו: אבל להן מותר - להביא כלי בתיהן לביתו דרך חצר: בערקבלין - שם מרור: ובקשתי לי חבר - לשלשה דברים הללו, אם שמען מפיו ולא מצאתי, ובגמרא מפרש דגבי גינה וקרפף לא שרו יותר מבית סאתים, וגבי אנשי חצר סברי דאף להם אסור ביתו, אבל מבתיהן לחצר מותר, ובגמרא מפרש פלוגתייהו, ובערקבלין סברי דלאו מרור הוא: גמרא: מאי תנא - ר' יהודה בן בבא, בגינה וקרפף דלעיל: דקאמר ועוד - דמשמע דאמר לעיל בה חומרא אחריתי: אילימא משום דאמר חדא לחומרא - גבי פסין, דאמר דאין עושין אותן אלא לבאר הרבים, והשתא קאמר חומרא אחריתי, דאף על גב דהוקף לדירה לא שרי טפי מבית סאתים: והא ר' יהודה בר אלעאי דתנא לעיל חדא לחומרא - דאמר עד בית סאתים אין, טפי לא, והדר תנא אחריתי יסלקנה לצדדין, ולא תנא ועוד משום דלאו בחדא מלתא היא, דרישא איירי במדת היקף, וסיפא איירי בביטול מחיצות: אפסקוה רבנן - דקא תני אמרו לו לא אמרו בית סאתים אלא לגינה כו': וכל היכא דאפסקוה רבנן לא הוה תני בה ועוד - אי שייך למימר בה, כגון היכא דרישא וסיפא בחדא מילתא: והא ר' אליעזר דסוכה - דתנן במסכת (סוכה כז, א) ר' אליעזר אומר ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה, וחכמים אומרים אין לדבר קצבה, ועוד אמר ר' אליעזר מי שלא אכל לילי יום טוב הראשון ישלים לילי יום טוב האחרון, אלמא, משום דרישא וסיפא בסעודה דסוכה, ובחשבונן איירי תנא ועוד אף על גב דאפסקוה, ושמע מינה האי דלא תנא בדר' יהודה ועוד משום דלא דמי הוא, ובדר' יהודה בן בבא למה לי דתני ליה: התם - גבי סוכה במלתיה אפסקוה, לא אהדרו ליה רבנן אלא בסעודות, אבל ר' יהודה דמתניתין לא איירי אלא בפסי ביראות בית סאתים, ואהדרו רבנן בגינה וקרפף ודיר וסהר, ולעולם טעמיה משום הפסקה, ולר' יהודה בן בבא דלא אפסקיה תנא ועוד: גמרא אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יהודה בן בבא ואמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל לא הותרו פסי ביראות אלא לבאר מים חיים בלבד וצריכא דאי אשמעינן הלכה כרבי יהודה בן בבא הוה אמינא דרבים ואפילו מכונסין והאי דקתני באר הרבים לאפוקי מדרבי עקיבא קא משמע לן דלא הותרו פסי ביראות אלא לבאר מים חיים ואי אשמעינן באר מים חיים הוה אמינא לא שנא דרבים ולא שנא דיחיד קא משמע לן הלכה כרבי יהודה בן בבא: משנה ועוד אמר רבי יהודה בן בבא הגינה והקרפף שהן שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים המוקפות גדר גבוה עשרה טפחים מטלטלין בתוכה ובלבד שיהא בה שומירה או בית דירה או שתהא סמוכה לעיר רבי יהודה אומר אפילו אין בה אלא בור ושיח ומערה מטלטלין בתוכה רבי עקיבא אומר אפילו אין בה אחת מכל אלו מטלטלין בתוכה ובלבד שיהא בה שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים רבי אליעזר אומר אם היתה ארכה יתר על רחבה אפילו אמה אחת אין מטלטלין בתוכה רבי יוסי אומר אפילו ארכה פי שנים ברחבה מטלטלין בתוכה אמר רבי אלעאי שמעתי מרבי אלעזר ואפילו היא כבית כור וכן שמעתי ממנו אנשי חצר ששכח אחד מהן ולא עירב ביתו אסור מלהכניס ולהוציא לו אבל להם מותר וכן שמעתי ממנו שיוצאין בערקבלין בפסח וחזרתי על כל תלמידיו ובקשתי לי חבר ולא מצאתי: גמרא מאי תנא דקתני ועוד אילימא משום דתנא ליה חדא לחומרא וקתני אחריתי משום הכי קתני ועוד והא רבי יהודה דתנא ליה חדא לחומרא וקתני אחריתי ולא קתני ועוד התם אפסקוה רבנן הכא לא אפסקוה רבנן וכל היכא דאפסקוה רבנן לא קתני ועוד והא רבי אליעזר דסוכה דאפסקוה רבנן וקתני ועוד התם במילתיה הוא דאפסקוה הכא במילתא אחריתי אפסקוה: רבי עקיבא אומר אפילו אין בה אחד מכל אלו מטלטלין בתוכה: והא דנקט באר הרבים לאפוקי מר' עקיבא - וא"ת א"כ הוה ליה למימר בור הרבים וע"כ באר היחיד לא דא"כ היינו רבי עקיבא וי"ל דאורחא דמלתא למיתני מענין שממעט דהיינו באר היחיד אי נמי הא דקאמר דרבים אפילו מכונסין לאו אר"י בן בבא קאי אלא אשמואל: לא שנא דרבים ולא שנא כו' - יכול להיות דהוי כר' יהודה בן בבא והא דנקט ר' יהודה בן בבא באר הרבים היינו לאפוקי בור הרבים: שהוא ע' אמה ושיריים - וא"ת ולילף מהר הבית ועזרת נשים שהיה קל"ה אמה ועזרת ישראל היה קפ"ז וי"ל דכל מילי דשבת ממשכן גמרינן להו אי נמי העזרות חשיבי מוקפין לדירה שהיו שומרים בה כל הלילה: ובלבד שיהא בה שומירה - נראה לפרש דפחות מע' אמה נמי צריך שומירה או בית דירה וביתר מבית סאתים לא סגי בשומירה ובית דירה אלא פתח ולבסוף הוקף הקרפף לצורך הבית אבל אין לומר דבשבעים אמה דוקא צריך שומירה אבל בפחות א"צ כלום וביתר אין סגי בשומירה דאין סברא שיהא ג' חלוקים בג' משהויין והא נמי אין לומר דביתר מע' נמי סגי בשומירה ולא אתא למימר אלא דבציר משבעים אמה ושיריים לא צריך כלל דאם כן במאי פליג ר' עקיבא לפירוש ר"ח דפירש דר' יהודה בן בבא איירי בדבר מועט ור' עקיבא לא איירי דלתרוייהו בע' אמה ושיריים ודבר מועט צריך שומירה ובפחות מכאן לא צריך ואפי' לפי' רש"י דפי' היינו תנא קמא דאמרו לו לר' יהודה מ"מ גם לפי' נראה דרבי יהודה בן בבא נמי אית ליה דבר מועט כמו תנא קמא דמשום הכי איצטריך לרבי עקיבא לחזור ולשנות ובלבד שיהא בה ע' אמה כו' ועוד אי ביתר מבית סאתים נמי איירי ר"י בן בבא א"כ היכי קאמר ר"י אפילו אין בה אלא בור ושיח ומערה משמע דלר"י נמי אין חילוק בין סאתים ליתר ורבי יהודה גופיה קאמר לעיל גבי פסין עד בית סאתים ועוד לר"ח דפי' היינו תנא קמא היינו ר"י בן בבא כלומר ואמאי הוצרך לשנות ובלבד כו' כיון דקאי ארבי יהודה בן בבא והא אצטריך דלא נימא דשרי אפילו ביתר מבית סאתים כיון דר' יהודה בן בבא איירי ביתר מבית סאתים לכך נראה כדפרישית ומה שפירש רש"י אפילו בהוקף לדירה לא שרי רבי יהודה בן בבא ביתר מבית סאתים אין נראה אלא בפתח ולבסוף הוקף מהני אפי' ביתר מבית סאתים דהא שרו רבנן לעל בדיר וסהר ומוקצה אפי' בי' כורים וכמה חצירות ומבואות שהיו בירושלים יתרות על בית סאתים וכי יאסור ר' יהודה בן בבא בכולם לטלטל ודווקא בשומירה הוא דקאמר דלא מהני ביתר מבית סאתים אבל פתח ולבסוף הוקף מהני אפי' יותר ולרש"י שמא יש לחלק דבדיר וסהר ומוקצה וחצר לפי שתשמישתן רב יותר אפי' י' כורין אבל קרפף אפי' פתח ולבסוף הוקף לא מהני ביתר מבית סאתים: אילימא משום דתני חדא לחומרא - פירוש דשייך למיתני ועוד אע"ג דלא הוו תרוייהו מענין א' וכ"ש היכא דהוו תרוייהו מענין א' אף על גב דלא הוו תרוייהו לחומרא כמו בסוכה (דף כז.) ובפרק רביעי דמגילה (דף כח.) כדפ"ה: הכא במלתא אחריתי אפסקוה - תימה דבפרק המביא כדי יין (ביצה דף לד. ושם) קתני ועוד ואע"ג דאפסיק במילתא אחריתי דקתני ר' אליעזר אומר נוטל אדם קיסם משלפניו [לחצוץ בו שיניו] ומגבב מן החצר ומדליק וחכ"א מגבב משלפניו ומדליק וקתני בתר הכי אין מוציאין את האור לא מן העצים כו' ומפסיק בבא שלימה וקתני בתר הכי ועוד א"ר אליעזר עומד אדם על המוקצה כו' ומיהו רש"י מהפך שם המשנה והגמ' אך לר"ת שאומר שאין צריך להפך דמילתא דאור קא מסיים ואזיל קשה וי"ל דהתם הוו תרי קולי ושייך למיתני ועוד אע"ג דאפסיק במילתא אחריתי דכח דהיתירא עדיף: