• מסכת סנהדרין

    לדף הבא:דף מ
    לדף הקודם:דף לח
  • תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לט/ב

    בס"ד

    תלמוד בבלי

    תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לט/ב
    ובגוים לא יתחשב - כל מקום שהוזכרו שם נכרי לא הוזכרו ישראל כלל: כשהוא משקה - אינו מונע המים לילך לטובים ולרעים לפי שאינו אלא טורח אחד, וכשהוא עודר דהוי טורח לכל אחד ואחד, אינו עודר אלא הטובים: עודר - חופר, כך הקדוש ברוך הוא זן טובים ורעים הכל בדבור אחד ממלא את כל העולם כולו טובה, שהכל שלו, אבל כשבא להגין מן הפורעניות ולשלם שכר אינו אלא לקוויו: ויעבר הרנה - מדלא כתיב רנה משמע הרינה המיוחדת שהיתה עתידה לבא, שכבר הוזכרה והיכן הוזכרה באבוד רשעים רנה והיה העולם מצפה מתי תבא הרנה איבודו של אחאב, וכשנהרג עברה והוזכרה הרנה בפי הכל: בצאת לפני החלוץ - ביהושפט כתיב כשיצא להלחם בעמונים שבאו עליו: כי טוב - משמע כי טוב בעיניו הודאה ושמחה: כן ישיש ה' עליכם להאביד וגו' - ישיש אחרים שונאיכם: והזונות רחצו - באחאב כתיב במיתתו: למרק - ללטוש ולהאיר, כלומר רחצו והובררו השתי חזיונות שנאמרו עליו: מצונן היה - לא היה אוהב תשמיש: דמות שתי זונות כו' - והיינו רחצו אותן שתי צורות נרחצו מדמו: לתמם - להשלים: מאי קאמר קרא - מאי ענין עובדיה היה ירא אצל ויקרא אחאב: באברהם כתיב (בראשית כב) ירא אלקים אתה ולא כתיב מאד: מפני מה זכה לנביאות - שהרי גר היה, ואין השכינה שורה אלא על המיוחסין שבישראל, כדכתיב (בראשית יז) להיות לך לאלקים ולזרעך אחריך: מאי שנא חמשים - ולא החביא כולן במערה אחת: אין מערה מחזקת - מערות שלו לא היו מחזיקות יותר: מאי שנא עובדיה לאדום - ולא נתנבא נבואה אחרת, למה נבחר לו לזו משאר הנביאים: שני רשעים - אחאב ואיזבל: שני צדיקים - יצחק ורבקה: מיניה וביה אבא ניזול ביה נרגא - אבא יער, מעצמו של יער יכנס בתוך הגרזן להיות בית יד, ויקצצו בו את היער, וכן עובדיה לאדום ודוד למואב, והוא יצא מרות המואביה: מתוכה מסרחת - מגופה ומתוך עוביה מתחיל הסרחון: כמתוקנים שבהם לא עשיתם - כמו עגלון מלך מואב שהיה מכבד את השם כשאמר לו אהוד דבר אלקים לי אליך המלך מיד ויקם מעל הכסא (שופטים ג): כמקולקלין שבהם - כגון מישע מלך מואב שהקריב בנו לעבודה זרה, כך היו ישראל עושין, ובאותה שעה נזכר להם אותו עון שהיו רגילים גם הם בו: לארץ - מדלא כתיב לארצם, הכי קאמר לשפלות ולתחתית שבו שנגזר עליהם פורענות: ולא מאד בכלל - ובשרה כתיב (בראשית יב) כי יפה היא מאד, והאי קרא דאבישג נקט למדרש הכא משום דרשה דלעיל דדרש מאד דכתיב בעובדיהו: הדרן עלך אחד דיני ממונות: ובגוים לא יתחשב רבי אלעזר רמי כתיב טוב ה' לכל וכתיב טוב ה' לקוויו משל לאדם שיש לו פרדס כשהוא משקה משקה את כולו כשהוא עודר אינו עודר אלא טובים שבהם: לפיכך כל אחד ואחד כו': ויעבר הרנה במחנה אמר רב אחא בר חנינא באבוד רשעים רנה באבוד אחאב בן עמרי רנה ומי חדי קודשא בריך הוא במפלתן של רשעים הכתיב בצאת לפני החלוץ ואומרים הודו לה' כי לעולם חסדו ואמר רבי יונתן מפני מה לא נאמר בהודאה זו כי טוב לפי שאין הקדוש ברוך הוא שמח במפלתן של רשעים דאמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן מאי דכתיב ולא קרב זה אל זה כל הלילה באותה שעה בקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקדוש ברוך הוא אמר להן הקדוש ברוך הוא מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה לפני אמר רבי יוסי בר חנינא הוא אינו שש אבל אחרים משיש דיקא נמי דכתיב ישיש ולא כתיב ישוש שמע מינה והזונות רחצו וגו' אמר רבי (אליעזר) [אלעזר] למרק שתי חזיונות אחת של מיכיהו ואחת של אליהו במיכיהו כתיב אם שוב תשוב בשלום לא דיבר ה' בי באליהו כתיב במקום אשר לקקו הכלבים את דם נבות רבא אמר זונות ממש אחאב איש מצונן היה ועשתה לו איזבל שתי צורי זונות במרכבתו כדי שיראה אותן ויתחמם ואיש משך בקשת לתומו ויכה רבי אלעזר אמר לפי תומו רבא אמר לתמם שתי חזיונות אחת של מיכיהו ואחת של אליהו: סימן קר"א וזכ"ה באדו"ם: כתיב ויקרא אחאב אל עובדיהו אשר על הבית ועובדיה היה ירא ה' מאד מאי קאמר קרא אמר רבי יצחק אמר ליה ביעקב כתיב נחשתי ויברכני ה' בגללך ביוסף כתיב ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף ביתא דההוא גברא לא הוה מיבריך שמא לא ירא אלקים אתה יצתה בת קול ואמרה ועובדיה היה ירא את ה' מאד אבל ביתו של אחאב אינו מזומן לברכה אמר רבי אבא גדול שנאמר בעובדיהו יותר ממה שנאמר באברהם דאילו באברהם לא כתיב מאד ובעובדיהו כתיב מאד אמר רבי יצחק מפני מה זכה עובדיהו לנביאות מפני שהחביא מאה נביאים במערה שנאמר ויהי בהכרית איזבל את נביאי ה' ויקח עובדיהו מאה נביאים ויחביאם חמשים איש במערה וגו' מאי שנא חמשים איש אמר רבי אלעזר מיעקב למד שנאמר והיה המחנה הנשאר לפליטה רבי אבהו אמר לפי שאין מערה מחזקת יותר מחמשים חזון עובדיהו כה אמר ה' אלקים לאדום וגו' מאי שנא עובדיה לאדום אמר רבי יצחק אמר הקדוש ברוך הוא יבא עובדיהו הדר בין שני רשעים ולא למד ממעשיהם וינבא על עשו הרשע שדר בין שני צדיקים ולא למד ממעשיהם אמר אפרים מקשאה תלמידו של רבי מאיר משום רבי מאיר עובדיה גר אדומי היה והיינו דאמרי אינשי מיניה וביה אבא ניזיל ביה נרגא ויך את מואב וימדדם בחבל השכב אותם ארצה אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי היינו דאמרי אינשי מיניה וביה אבא ליזיל ביה נרגא כי אתא רב דימי אמר ירך מתוכה מסרחת ויקח את בנו הבכור אשר ימלך תחתיו ויעלהו עולה על החומה רב ושמואל חד אמר לשם שמים וחד אמר לשם עבודה זרה בשלמא למאן דאמר לשם שמים היינו דכתיב ויהי קצף גדול על ישראל אלא למאן דאמר לשם עבודה זרה אמאי ויהי קצף כדרבי יהושע בן לוי דרבי יהושע בן לוי רמי כתיב וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם לא עשיתם וכתיב וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם עשיתם כמתוקנין שבהם לא עשיתם כמקולקלין שבהם עשיתם ויסעו מעליו וישובו לארץ אמר רבי חנינא בר פפא באותה שעה ירדו רשעיהן של ישראל למדריגה התחתונה והנערה יפה עד מאד אמר רבי חנינא בר פפא עדיין לא הגיעה לחצי יופי של שרה דכתיב עד מאד ולא מאד בכלל: הדרן עלך אחד דיני ממונות אין תוספות לעמוד זה: