• מסכת ברכות

    לדף הבא:דף לד
    לדף הקודם:דף לב
  • תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לג/ב

    בס"ד

    תלמוד בבלי

    תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לג/ב
    הלכתא מאי - המבדיל בתפילה צריך שיבדיל על הכוס, או לא: ביום טוב שחל להיות אחר השבת - שאין מתפללין אתה חונן: הכי גרסינן הלכה מכלל דפליגי, ולא פליגי, והא פליגי רבנן אימר דפליגי רבנן בשאר ימות השנה ביום טוב שחל להיות אחר השבת מי פליגי, והא פליג רבי עקיבא אטו כל השנה מי עבדינן כרבי עקיבא דהשתא נעביד וכו' - והכי פריך אמר לו רבי זירא הלכה מכלל דפליגי, בתמיה, ופריך הגמרא ולא פליגי, והא פליגי רבנן וכו': והא פליג רבי עקיבא - לומרה ברכה רביעית לעצמה, ואיצטריך למימר הלכה כרבי אליעזר לאפוקי מדרבי עקיבא: אטו כל השנה כולה מי עבדינן כרבי עקיבא דהשתא נעביד כותיה - דאצטריך למימר הלכה כרבי אליעזר: הלכה - מאן דאמר הלכה דרשינן לה בפרקין, ומאן דאמר מטין מדרש לא דרשינן ברבים, אבל אורויי מורינן ליחיד לעשות כרבי אליעזר ביום טוב שחל להיות באחד בשבת, ומאן דאמר נראין אורויי נמי לא מורינן, ואי עביד לא מהדרינן עובדא: מודים - חכמים לרבי אליעזר ביום טוב שחל להיות אחר השבת: נקוט דרבי חייא בר אבא בידך - שהוא מדקדק בלשון רבו, וקובע בו סימנים שלא יתחלף לו נראין במטין או במודים: כרחבא - שהיה מדקדק בלשון רבו ואומר סטיו כפול היה ואף על פי שבלשון משנה קורהו אצטבא, בפסחים ובסוכה על גב האצטבא, הוא דקדק בלשון רבו ולא אמר אצטבא כפולה היתה, יש פותרין הא דרחבא מדאמר רבי יהודה דדייק ספיקי דרבוותיה אי מדרבי יהודה אי מדרב יהודה, וקשיא לי בגוה טובא, חדא דרחבא לא ראה רבי יהודה מימיו, לא רבי יהודה ברבי אלעאי ולא רבי יהודה נשיאה, ועוד כולהו אמוראי נמי דייקו לומר דבר בשם אומרו, ועוד ליכא למימר מהא דדייק לישנא דשמעתא, אלא ספיקי דרבוותא: סטיו כפול - אצטבאות זו לפנים מזו, בהיקף עגול, לישב שם: לא האי ידענא כו' - לא נראין ולא מודים ולא מטים: ותודיענו - לומר במקום ותתן לנו ולכשיגיע בין קדושת שבת לקדושת יום טוב וכו' הבדלת וקדשת את עמך ישראל בקדושתך יאמר ותתן לנו ה' אלקינו מועדים לשמחה וכו', ומסיים מקדש ישראל והזמנים: משנה: האומר - בתפלתו: על קן צפור יגיעו רחמיך - אנשים שהיו מראים עצמם כמתכונים להעמיק בלשון תחנונים, ואומרים רחום וחנון אתה, ועל קן צפור יגיעו רחמיך, שאמרת לשלח את האם, או שאומר על טוב שאתה עושה לנו יזכר שמך, או שאומר מודים מודים משתקין אותו: גמרא: שמטיל קנאה - לומר על אלה חס,ולא על שאר בריותיו: מדותיו - מצותיו, והוא לא לרחמים עשה, אלא להטיל על ישראל חקי גזרותיו להודיע שהם עבדיו ושומרי מצותיו וגזרות חוקותיו, אף בדברים שיש לשטן ולנכרים להשיב עליהם, ולומר מה צורך במצוה זו: ורבה נמי לחדודי לאביי הוא דבעי - שישיב לו מה שהשיב: אי לאו דאמרינהו משה - האל הגדול הגבור והנורא אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד (דברים י'): ותקנינהו בתפלה - כשהתפלל עזרא על מעל הגולה, בספר עזרא (נחמיה ט'): הכל בידי שמים - כל הבא על האדם ביד הקדוש ברוך הוא כגון ארוך, קצר, עני, עשיר, חכם, שוטה, לבן, שחור, הכל בידי שמים הוא, אבל צדיק ורשע אינו בא על ידי שמים, את זו מסר בידו של אדם, ונתן לפניו שתי דרכים, והוא יבחר לו יראת שמים: מילתא מילתא ותני לה - כל תיבה ותיבה חוזר ושונה מגונה הוי, שתוקי לא משתקינן ליה, שאין זה דומה למקבל עליו שתי מלכיות, אלא למתלוצץ, אמר פסוק שלם ותני ליה משתקינן ליה, דמחזי כשתי רשויות: אמר ליה רבינא לרבא הלכתא מאי אמר ליה כי קידוש מה קידוש אף על גב דמקדש בצלותא מקדש אכסא אף הבדלה נמי אף על גב דמבדיל בצלותא מבדיל אכסא: רבי אליעזר אומר בהודאה: רבי זירא הוה רכיב חמרא הוה קא שקיל ואזיל רבי חייא בר אבין בתריה אמר ליה ודאי דאמריתו משמיה דרבי יוחנן הלכה כרבי אליעזר ביום טוב שחל להיות אחר השבת אמר ליה אין הלכה מכלל דפליגי ולא פליגי והא פליגי רבנן אימר דפליגי רבנן בשאר ימות השנה ביום טוב שחל להיות אחר השבת מי פליגי והא פליג רבי עקיבא אטו כל השנה כולה מי עבדינן כרבי עקיבא דהשתא ניקו ונעביד כוותיה כל השנה כולה מאי טעמא לא עבדינן כרבי עקיבא דתמני סרי תקון תשסרי לא תקון הכא נמי שב תקון תמני לא תקון אמר ליה לאו הלכה אתמר אלא מטין אתמר דאתמר רבי יצחק בר אבדימי אמר משום רבינו הלכה ואמרי לה מטין רבי יוחנן אמר מודים ורבי חייא בר אבא אמר נראין אמר רבי זירא נקוט דרבי חייא בר אבא בידך דדייק וגמר שמעתא מפומא דמרה שפיר כרחבא דפומבדיתא דאמר רחבא אמר רבי יהודה הר הבית סטיו כפול היה והיה סטיו לפנים מסטיו אמר רב יוסף אנא לא האי ידענא ולא האי ידענא אלא מדרב ושמואל ידענא דתקינו לן מרגניתא בבבל ותודיענו ה' אלקינו את משפטי צדקך ותלמדנו לעשות חקי רצונך ותנחילנו זמני ששון וחגי נדבה ותורישנו קדושת שבת וכבוד מועד וחגיגת הרגל בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת ואת יום השביעי מששת ימי המעשה קדשת הבדלת וקדשת את עמך ישראל בקדושתך ותתן לנו וכו': משנה האומר על קן צפור יגיעו רחמיך ועל טוב יזכר שמך מודים מודים משתקין אותו: גמרא בשלמא מודים מודים משתקין אותו משום דמיחזי כשתי רשויות ועל טוב יזכר שמך נמי משמע על הטובה ולא על הרעה ותנן חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה אלא על קן צפור יגיעו רחמיך מאי טעמא פליגי בה תרי אמוראי במערבא רבי יוסי בר אבין ורבי יוסי בר זבידא חד אמר מפני שמטיל קנאה במעשה בראשית וחד אמר מפני שעושה מדותיו של הקדוש ברוך הוא רחמים ואינן אלא גזרות ההוא דנחית קמיה דרבה ואמר אתה חסת על קן צפור אתה חוס ורחם עלינו אמר רבה כמה ידע האי צורבא מרבנן לרצויי למריה אמר ליה אביי והא משתקין אותו תנן ורבה נמי לחדודי לאביי הוא דבעי ההוא דנחית קמיה דרבי חנינא אמר האל הגדול הגבור והנורא והאדיר והעזוז והיראוי החזק והאמיץ והודאי והנכבד המתין לו עד דסיים כי סיים אמר ליה סיימתינהו לכולהו שבחי דמרך למה לי כולי האי אנן הני תלת דאמרינן אי לאו דאמרינהו משה רבינו באורייתא ואתו אנשי כנסת הגדולה ותקנינהו בתפלה לא הוינן יכולין למימר להו ואת אמרת כולי האי ואזלת משל למלך בשר ודם שהיו לו אלף אלפים דינרי זהב והיו מקלסין אותו בשל כסף והלא גנאי הוא לו: ואמר רבי חנינא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים שנאמר ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא והאמר רבי חנינא משום רבי שמעון בן יוחי אין לו להקדוש ברוך הוא בבית גנזיו אלא אוצר של יראת שמים שנאמר יראת ה' היא אוצרו אין לגבי משה מילתא זוטרתא היא דאמר רבי חנינא משל לאדם שמבקשים ממנו כלי גדול ויש לו דומה עליו ככלי קטן קטן ואין לו דומה עליו ככלי גדול: מודים מודים משתקין אותו: אמר רבי זירא כל האומר שמע שמע כאומר מודים מודים דמי מיתיבי הקורא את שמע וכופלה הרי זה מגונה מגונה הוא דהוי שתוקי לא משתקינן ליה לא קשיא הא דאמר מילתא מילתא ותני לה והא דאמר פסוקא פסוקא ותני ליה אמר ליה רב פפא לאביי ודילמא מעיקרא לא כוון דעתיה ולבסוף כוון דעתיה אמר ליה אין תוספות לעמוד זה: