• מסכת ברכות

    לדף הבא:דף יז
    לדף הקודם:דף טו
  • תלמוד בבלי מסכת ברכות דף טז/ב

    בס"ד

    תלמוד בבלי

    תלמוד בבלי מסכת ברכות דף טז/ב
    משנה: רחץ לילה הראשון שמתה אשתו - ונקברה בו ביום, ואף על פי שאבל אסור ברחיצה הוא רחץ, כדאמר טעמא אסטניס אני, והוא אדם מעונג ומפונק: גמרא: קסבר אנינות לילה דרבנן - ואף על פי שהיה ליל יום המיתה וכתיבא אנינות באורייתא, דכתיב לא אכלתי באוני ממנו (דברים כ"ו), ופחות מיום אחד אינו אנינות דילפי רבנן מואחריתה כיום מר, קסבר רבן גמליאל אין לילה של אחריו עם היום אלא מדרבנן הוא כשאר ימי האבל, וגבי אסטניס לא גזור בה רבנן, פלוגתייהו דתנאי היא בזבחים (צ"ט, ב') באנינות לילה אי מדאורייתא אי מדרבנן: אין עומדין עליהם בשורה - כשחוזרים מבית הקברות היו עושים שורות סביב האבל ומנחמין אותו, ואין שורה פחותה מעשרה: ברכת אבלים - ברכת רחבה, שמברין אותו סעודה ראשונה משל אחרים, ומברכין שם ברכת אבלים, והיא מפורשת בכתובות פרק ראשון (ח', א'): לאנפילון - בית קטן שלפני טרקלין הגדול: נכוים בפושרים - כלומר סבור הייתי שתבינו דבר ברמז מועט, שראיתם אותי סר מעליכם ליכנס לאנפילון: הוי - לשון גניחה וצעקה: אין קורין אבות - לישראל: אלא לשלשה - אברהם יצחק ויעקב, לאפוקי שבטים: אלא לארבע - שרה, רבקה, רחל ולאה: אבא פלוני אמא פלונית - לא בבניהם קאמר, אלא בשאר בני אדם, כעין שאנו קורין עכשיו מר פלוני, מרת פלונית, כך היו רגילין לומר אבא פלוני ואמא פלונית: כן אברכך וכמו חלב ודשן - תרי קראי דסמיכי להדדי: רננות - שתים: בפורינו - בגורלנו: אחרית ותקוה - שתהא אחריתנו טובה, ונראה מה שקוינו: ותקננו - לשון תקון: ונשכים ונמצא יחול לבבנו ליראה את שמך - שלא יתגבר עלינו יצר הרע בהרהור הלילה לסור מאחריך ביום, אלא כשנשכים בכל בקר נמצא לבבנו מייחל לך: ותבא לפניך קורת נפשנו - כלומר ספוק צרכנו וקורת רוחנו: ותביט ברעתנו - תדע ותתן לבך ברעה הבאה עלינו: מעזי פנים - שלא יתגרו בי: ומעזות פנים - שלא יוציאו עלי לעז ממזרות: שאינו בן ברית - שאינו מהול: ואף על גב דקיימי קצוצי עליה דרבי - שהיו שוטרים עומדין במצות אנטונינוס להכות ולהנקם בכל העומדים עליו: אי הכי מאי איריא הכונס את הבתולה אפילו כונס את האלמנה נמי הכא טריד והכא לא טריד אי משום טרדא אפילו טבעה ספינתו בים נמי אלמה אמר רבי אבא בר זבדא אמר רב אבל חייב בכל מצות האמורות בתורה חוץ מן התפילין שהרי נאמר בהן פאר שנאמר פארך חבוש עליך וגו' אמרי התם טרדא דרשות הכא טרדא דמצוה: משנה רחץ לילה הראשון שמתה אשתו אמרו לו תלמידיו למדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ אמר להם איני כשאר בני אדם אסטניס אני וכשמת טבי עבדו קבל עליו תנחומין אמרו לו תלמידיו למדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים אמר להם אין טבי עבדי כשאר כל העבדים כשר היה חתן אם רוצה לקרות קריאת שמע לילה הראשון קורא רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל הרוצה ליטול את השם יטול: גמרא מאי טעמא דרבן (שמעון בן) גמליאל קסבר אנינות לילה דרבנן דכתיב ואחריתה כיום מר ובמקום אסטניס לא גזרו ביה רבנן: וכשמת טבי עבדו וכו': תנו רבנן עבדים ושפחות אין עומדין עליהם בשורה ואין אומרים עליהם ברכת אבלים ותנחומי אבלים מעשה ומתה שפחתו של רבי אליעזר נכנסו תלמידיו לנחמו כיון שראה אותם עלה לעלייה ועלו אחריו נכנס לאנפילון נכנסו אחריו נכנס לטרקלין נכנסו אחריו אמר להם כמדומה אני שאתם נכוים בפושרים עכשיו אי אתם נכוים אפילו בחמי חמין לא כך שניתי לכם עבדים ושפחות אין עומדין עליהם בשורה ואין אומרים עליהם ברכת אבלים ולא תנחומי אבלים אלא מה אומרים עליהם כשם שאומרים לו לאדם על שורו ועל חמורו שמתו המקום ימלא לך חסרונך כך אומרים לו על עבדו ועל שפחתו המקום ימלא לך חסרונך תניא אידך עבדים ושפחות אין מספידין אותן רבי יוסי אומר אם עבד כשר הוא אומרים עליו הוי איש טוב ונאמן ונהנה מיגיעו אמרו לו אם כן מה הנחת לכשרים: תנו רבנן אין קורין אבות אלא לשלשה ואין קורין אמהות אלא לארבע אבות מאי טעמא אילימא משום דלא ידעינן אי מראובן קא אתינן אי משמעון קא אתינן אי הכי אמהות נמי לא ידעינן אי מרחל קא אתינן אי מלאה קא אתינן אלא עד הכא חשיבי טפי לא חשיבי תניא אידך עבדים ושפחות אין קורין אותם אבא פלוני ואמא פלונית ושל רבן גמליאל היו קורים אותם אבא פלוני ואמא פלונית מעשה לסתור משום דחשיבי: אמר רבי אלעזר מאי דכתיב כן אברכך בחיי בשמך אשא כפי כן אברכך בחיי זו קריאת שמע בשמך אשא כפי זו תפלה ואם עושה כן עליו הכתוב אומר כמו חלב ודשן תשבע נפשי ולא עוד אלא שנוחל שני עולמים העולם הזה והעולם הבא שנאמר ושפתי רננות יהלל פי: רבי אלעזר בתר דמסיים צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה' אלקינו שתשכן בפורינו אהבה ואחוה ושלום וריעות ותרבה גבולנו בתלמידים ותצליח סופנו אחרית ותקוה ותשים חלקנו בגן עדן ותקננו בחבר טוב ויצר טוב בעולמך ונשכים ונמצא יחול לבבנו ליראה את שמך ותבא לפניך קורת נפשנו לטובה רבי יוחנן בתר דמסיים צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה' אלקינו שתציץ בבשתנו ותביט ברעתנו ותתלבש ברחמיך ותתכסה בעזך ותתעטף בחסידותך ותתאזר בחנינותך ותבא לפניך מדת טובך וענותנותך רבי זירא בתר דמסיים צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה' אלקינו שלא נחטא ולא נבוש ולא נכלם מאבותינו רבי חייא בתר דמצלי אמר הכי יהי רצון מלפניך ה' אלקינו שתהא תורתך אומנותנו ואל ידוה לבנו ואל יחשכו עינינו רב בתר צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה' אלקינו שתתן לנו חיים ארוכים חיים של שלום חיים של טובה חיים של ברכה חיים של פרנסה חיים של חלוץ עצמות חיים שיש בהם יראת חטא חיים שאין בהם בושה וכלימה חיים של עושר וכבוד חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים חיים שתמלא לנו את כל משאלות לבנו לטובה רבי בתר צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתצילנו מעזי פנים ומעזות פנים מאדם רע ומפגע רע מיצר רע מחבר רע משכן רע ומשטן המשחית ומדין קשה ומבעל דין קשה בין שהוא בן ברית בין שאינו בן ברית ואף על גב דקיימי קצוצי עליה דרבי רב ספרא בתר צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתשים שלום אי הכי מאי איריא בתולה - אי אמרת בשלמא דטעמא משום טרדא שפיר אלא מאחר שהוא תולה הטעם במצוה אלמנה נמי: אסטניס אני - ואיכא צער אם לא היה רוחץ דאינו אסור לרחוץ בימי אבלו אלא משום תענוג וגם לחוף ראשו אי אית ליה ערבוביא ברישיה שרי אפילו תוך שבעה וכן התיר רבינו שמואל ליולדת אבלה לרחוץ תוך שבעה ולרחוץ נמי בתשעה באב וכן משמע נמי במסכת יומא (דף טז:) מי שיש לו חטטין בראשו סך כדרכו ביום הכפורים ואינו חושש אף על גב דסיכה כשתיה ביום הכיפורים וכן משמע בירושלמי אבל אסור ברחיצה הדא דתימא ברחיצה של תענוג אבל ברחיצה שאינה של תענוג מותר כהדא דאיתמר מי יש לו חטטין ברישיה וכו': אנינות לילה דרבנן - וא"ת והרי אונן נמי אינו נוהג אלא במעשר אבל לענין רחיצה דאבילות דרבנן הוא ואם כן לעולם אימא לך דאנינות לילה דאורייתא הוי גבי מעשר. ויש לומר דאי איתא דהוי דאורייתא גבי מעשר. גבי שאר דברים דרבנן נמי הוה לן למגזר דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון: אין עומדין עליהם בשורה - דילמא אתי לאסוקי ליוחסין: