• מסכת ברכות

    לדף הבא:דף לא
    לדף הקודם:דף כט
  • תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ל/א

    בס"ד

    תלמוד בבלי

    תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ל/א
    לישתף נפשיה - אל יתפלל תפלה קצרה בלשון יחיד אלא בלשון רבים, שמתוך כך תפלתו נשמעת: עד כמה - זמנה להתפלל: עד פרסה - אבל לא לאחר שהלך פרסה, ובהלכות גדולות מפרש עד כמה יבקש לילך שיהא צריך להתפלל עד פרסה, אפילו אין לו לילך אלא עד פרסה, אבל דרך פחות מפרסה אין צריך להתפלל תפלה זו: רב ששת - מאור עינים הוה: מהיות טוב אל תקרא רע - הואיל ואני יכול להתפלל מעומד, שהרי חבורתי עומדת, לא אקרא רע להתפלל מהלך, ואף על פי שמותר: וכי מטי לביתיה בעי מהדר לצלויי - שהרי לא התפלל כלום מתפלת שמונה עשרה: שאין דעתו מיושבת עליו - שקשה עליו עכוב הדרך: לכוין את הרוחות - לצד ארץ ישראל כדבעינן למימר תל שהכל פונים בו: אחורי בית הכפורת - במערב העזרה היו אחת עשרה אמה חצר מכותל בית קדשי הקדשים לכותל מערבי של עזרה, והעומד שם מחזיר פניו לבית הכפורת למזרח: הוו מקדמי - קודם היום: בקרון ובספינה - איכא בעתותא דמיא: קורא קריאת שמע - ימתין עד שיגיע זמן קריאת שמע ויקראנה, ואחר כך יתפלל: תפלה מעומד עדיף - שיכול לכוין את לבו, לפיכך היו מקדימין להתפלל מעומד בביתם, שלא יצטרכו להתפלל בדרך במהלך: בשבתא דרגלא - שלפני פסח ועצרת וסוכות, ומרימר בעירו ומר זוטרא בעירו, היו הדרשנים, ושחרית היו העם הולכים לבית המדרש, וכשמגיע זמן קריאת שמע קורין, והדרשן דורש, והעם נשמטים ומתפללים איש איש לבדו, ולכך, הם היו מאספין להם עשרה שחרית קודם שילכו לבית המדרש וקורין קריאת שמע ומתפללים בסמיכת גאולה לתפלה, והדר נפקי לפרקא ודרשי: ומצלי בהדי צבורא - לא גרסינן: רב אשי - היה ראש ישיבה במתא מחסיא ודורש, והוא לא היה מתפלל קודם בית המדרש, אלא כשמגיע זמן קריאת שמע לוחש הרבה יחד למתורגמן העומד לפניו, ובעוד שהמתורגמן משמיע לרבים הוא קורא את שמע, וסומך גאולה לתפלה ומתפלל מיושב, שלא היה רוצה לצאת, שלא להטריח את הצבור לקום מפניו: בהדי צבורא - בשעה שהצבור נשמטין ומתפללין, אי נמי בהדי צבורא כמו שהוא יושב בתוך הצבור, כלומר שאינו יוצא, וכי הוה אתי לביתי' חוזר ומתפלל מעומד לכוין את לבו: טריחא לי מילתא - לאחר בית המדרש עד שאתפלל: ולעביד מר כאבוה דשמואל ולוי - שמתפללין קודם היום בביתם מעומד, ולא תצטרך לשתי תפלות, ומשום מסמך גאולה לתפלה, כיון דמצלו קודם קריאת שמע לא קפדי: לא חזינן להו לרבנן קשישי מינן דעבדי הכי - שיקדימו תפלה לקריאת שמע, הלכך כיון דממתין מתפלה עד זמן קריאת שמע, מצוה לסמוך תפלה אחר גאולה, לפיכך מתפלל מיושב במקומו, ולפי שאין דעתו מיושבת עליו כל כך צריך לחזור ולהתפלל בביתו: משנה: אין תפלת המוספין אלא בחבר עיר - לא תקנוה אלא בצבור, חבר עיר חבורת העיר, אבל לא ליחיד: משמו - של רבי אלעזר בן עזריה: כל מקום כו' - ובגמרא פריך היינו תנא קמא אליבא דרבי אלעזר בן עזריה: גמרא: יחיד שלא בחבר עיר - יחיד הדר בעיר שאין שם עשרה, לתנא קמא אליבא דרבי אלעזר דאמר לא תקנוה אלא בעשרה יחיד זה פטור, ולרבי יהודה אין יחיד פטור אלא במקום עשרה, ששליח צבור פוטרו: לישתף איניש נפשיה בהדי צבורא היכי נימא יהי רצון מלפניך ה' אלקינו שתוליכנו לשלום וכו' אימת מצלי אמר רבי יעקב אמר רב חסדא משעה שמהלך בדרך עד כמה אמר רבי יעקב אמר רב חסדא עד פרסה והיכי מצלי לה רב חסדא אמר מעומד רב ששת אמר אפילו מהלך רב חסדא ורב ששת הוו קאזלי באורחא קם רב חסדא וקא מצלי אמר ליה רב ששת לשמעיה מאי קא עביד רב חסדא אמר ליה קאי ומצלי אמר ליה אוקמן נמי לדידי ואצלי מהיות טוב אל תקרא רע מאי איכא בין הביננו לתפלה קצרה הביננו בעי לצלויי שלוש קמייתא ושלוש בתרייתא וכי מטי לביתיה לא בעי למהדר לצלויי בתפלה קצרה לא בעי לצלויי לא שלוש קמייתא ולא שלוש בתרייתא וכי מטי לביתיה בעי למהדר לצלויי והלכתא הביננו מעומד תפלה קצרה בין מעומד בין מהלך: היה רוכב על החמור וכו': תנו רבנן היה רוכב על החמור והגיע זמן תפלה אם יש לו מי שיאחז את חמורו ירד למטה ויתפלל ואם לאו ישב במקומו ויתפלל רבי אומר בין כך ובין כך ישב במקומו ויתפלל לפי שאין דעתו מיושבת עליו אמר רבא ואיתימא רבי יהושע בן לוי הלכה כרבי: תנו רבנן סומא ומי שאינו יכול לכוין את הרוחות יכוין לבו כנגד אביו שבשמים שנאמר והתפללו אל ה' היה עומד בחוץ לארץ יכוין את לבו כנגד ארץ ישראל שנאמר והתפללו אליך דרך ארצם היה עומד בארץ ישראל יכוין את לבו כנגד ירושלים שנאמר והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת היה עומד בירושלים יכוין את לבו כנגד בית המקדש שנאמר והתפללו אל הבית הזה היה עומד בבית המקדש יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים שנאמר והתפללו אל המקום הזה היה עומד בבית קדשי הקדשים יכוין את לבו כנגד בית הכפורת היה עומד אחורי בית הכפורת יראה עצמו כאילו לפני הכפורת נמצא עומד במזרח מחזיר פניו למערב במערב מחזיר פניו למזרח בדרום מחזיר פניו לצפון בצפון מחזיר פניו לדרום נמצאו כל ישראל מכוונין את לבם למקום אחד אמר רבי אבין ואיתימא רבי אבינא מאי קראה כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות תל שכל פיות פונים בו: אבוה דשמואל ולוי כי הוו בעו למיפק לאורחא הוו מקדמי ומצלי וכי הוה מטי זמן קריאת שמע קרו כמאן כי האי תנא דתניא השכים לצאת לדרך מביאין לו שופר ותוקע לולב ומנענע מגילה וקורא בה וכשיגיע זמן קריאת שמע קורא השכים לישב בקרון או בספינה מתפלל וכשיגיע זמן קריאת שמע קורא רבי שמעון בן אלעזר אומר בין כך ובין כך קורא קריאת שמע ומתפלל כדי שיסמוך גאולה לתפלה במאי קמיפלגי מר סבר תפלה מעומד עדיף ומר סבר מסמך גאולה לתפלה עדיף מרימר ומר זוטרא הוו מכנפי בי עשרה בשבתא דרגלא ומצלו והדר נפקא לפרקא רב אשי מצלי בהדי צבורא ביחיד מיושב כי הוה אתי לביתיה הדר ומצלי מעומד אמרי ליה רבנן ולעביד מר כמרימר ומר זוטרא אמר להו טריחא לי מלתא ולעביד מר כאבוה דשמואל ולוי אמר להו לא חזינא להו לרבנן קשישי מינן דעבדי הכי: משנה רבי אלעזר בן עזריה אומר אין תפלת המוספין אלא בחבר עיר וחכמים אומרים בחבר עיר ושלא בחבר עיר רבי יהודה אומר משמו כל מקום שיש שם חבר עיר יחיד פטור מתפלת המוספין: גמרא רבי יהודה היינו תנא קמא איכא בינייהו יחיד שלא בחבר עיר תנא קמא סבר פטור ורבי יהודה סבר חייב אמר רב הונא בר חיננא אמר רב חייא בר רב הלכה כרבי יהודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה אמר ליה רב חייא בר אבין שפיר קאמרת דאמר שמואל מימי לא מצלינא צלותא דמוספין ביחיד והיכי מצלי לה - אתפלת הדרך קאי ורב ששת אמר אפילו מהלך וקי"ל כרב ששת ומיהו בתוספתא פסק ה"ר יוסף כרב חסדא וכן רב אלפס פי' דרב חסדא עדיפא ליה טפי: מאי איכא בין הביננו לתפלה קצרה - תימה לימא דאיכא בינייהו דתפלה קצרה אינו מתפלל אלא במקום סכנה והביננו מתפלל אפילו שלא במקום סכנה וי"ל דהכי קא בעי מאי בינייהו כל א' במקומו תפלה קצרה במקום סכנה והביננו שלא במקום סכנה: הלכה כרבי - שלא ירד למטה ואפילו שלא במקום סכנה ואפילו במהלך מתפלל ואינו צריך להחזיר פניו כנגד ירושלים: היה עומד בחוץ לארץ יכוין כנגד ארץ ישראל - ול"ג לבו דאפניו קאי כדקתני סיפא היה עומד במזרח מחזיר פניו למערב: לתלפיות תל שכל פיות פונים בו - וכהך שמעתתא קי"ל וכן מסקינן בלא יחפור (ב"ב כה:) דקאמר אתון דקיימיתון לצפונא דארץ ישראל אדרימו ולא כהני אמוראי דלעיל (שם) דפליגי אי השכינה במזרח או במערב עכשיו אנו במערבה של ארץ ישראל על כן אנו פונין למזרח: אבוה דשמואל ולוי הוו מקדמי ומצלו - פירש רש"י קודם עמוד השחר ולא נראה דאם כן לא היו יוצאין בו כלל דעדיין אינו יום לכך נראה כפי' ר"ח דמשעלה עמוד השחר קאמר והוו מקדמי קודם הנץ החמה קאמר ועדיין אינו עיקר זמן תפלה: מסמך גאולה לתפלה עדיף - מלהתפלל מעומד והכי פסקי בה"ג הלכה כר"ש בן אלעזר ומשמע די"ח ברכות מותר להתפלל בדרך במהלך ואין צריך לעמוד וא"ת ומאי שנא מהביננו דמסקינן לעיל דמעומד דוקא וי"ל דשאני הביננו שהיא קצרה ואין כאן בטול דרך כל כך כמו בי"ח ברכות ועוד פירש הר"ם דהכא כי הדר לביתיה מצלי מעומד כדאמרינן בסמוך רב אשי מצלי בהדי צבורא ביחיד מיושב כדי לקרות קריאת שמע בשעתא וכי הדר לביתיה מצלי מעומד ור"ח פסק כאבוה דשמואל ולוי ומיהו מדקאמר רב אשי לא חזינן לרבנן קשישי דקא עבדי הכי משמע דאין הלכה כמותם: